שאלות ותשובות

בעמוד זה ריכזנו עבורכם שאלות שכיחות של בעלי עסקים ומנהלים שפונים אלינו ותשובות נפוצות לשימושכם.
חוזרים מקצועיים תוכלו למצוא בלחיצה כאן. לתיאום פגישת היכרות התקשרו: 03-7106106 או לחצו כאן.

אין להיזקק לתוכן זה מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה שכן אין מטרת תוכן זה אלא להפנות את תשומת הלב לאמור בו.

מה ההבדל בין ליסינג תפעולי לליסינג מימוני (הוני)?

איך מבדילים בין משרד רו"ח טוב למשרד רו"ח מצוין?

משרד רו"ח הינו יועץ פיננסי שאמור לסייע לך ולעסק שלך, על סמך האופי וסוג הפעילות של העסק. חשוב שיהיה לך נוח עם שעות עבודתו, דפוסי העבודה שלו, דרכי ההתקשרות עימו ומיקומו הפיזי. חשוב מאוד גם, שלמשרד יהיה ניסיון ארוך טווח והיכרויות עם מגוון אנשי עסקים הרלבנטיים לסוג העסק לו הוא מעניק שירותים. משרד מצוין יכול ליצור עבור העסק קשרים עסקיים נוספים, ולקחת חלק פעיל בסיוע לעסק ובקידומו. רו"ח בעל נקודת ראות רחבה, עם הרבה שנות ניסיון, יכול לסייע לך לפתור בעיות שמנהלי העסק או בעלי המניות שלו אינם יודעים לפתור לבד. הוא אמנם אינו אמור לקבל את ההחלטות במקומם, אך בהחלט לייעץ ולסייע להם על מנת להגיע לפתרון האופטימאלי. חשוב, יהא המשרד שתבחרו אשר יהא, לוודא שהוא מחזיק בצוות מקצועי עם ידע וניסיון בעבודה מול גורמי המיסים השונים, ולא פחות חשוב – מעניק שירות אמין.

מה ההבדל בין רואה חשבון מבקר לחשב/סמנכ"ל כספים?

מהי חובת הדיווח השנתי לרשם החברות של חברה פרטית?

סעיף 141 לחוק החברות, התשנ"ט, 1999 מסדיר חובה זו:

א. חברה פרטית תערוך ותגיש לרשם, אחת לשנה, דין וחשבון שנתי כפי שיקבע השר, בתוך ארבעה עשר ימים לאחר האסיפה השנתית.

ב. חברה פרטית שאינה מקיימת אסיפה שנתית, כאמור בסעיף 61, תגיש את הדין וחשבון השנתי, אחת לשנה, לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר משלוח הדוחות הכספיים לבעלי המניות, ולגבי חברה לא פעילה שאינה עורכת דוחות כספיים לפי הוראת סעיף 172 (ז) – אחת לשנה.

מספר דגשים למילוי הדוח השנתי

א. יש להקפיד על מילוי הפרטים הבאים על מנת לקיים את חובת הגשת הדוח ולמנוע את החזרתו ללא טיפול:

1. הגשת הדוח המקורי ולא צילומו.
2. חתימת דירקטור על גבי הדוח.
3. חתימת אימות לגבי חתימת הדירקטור.
4. ציון מספר רישיון עו"ד/רו"ח באימות החתימה.

ב. הפרטים צריכים להיות מעודכנים נכון ליום הגשת הדוח השנתי, ולא לשנת הכספים שקדמה.

ג. ככלל רשם החברות מעדכן את פרטי החברה בהתאם לאמור בדוח השנתי אף אם לא הוגשו דיווחים לאותו עניין במהלך השנה, לכן יש להקפיד למלא את הפרטים בצורה מדוייקת ומלאה.

לתשומת לבכם:

התקנות מחייבות תצהיר של דירקטור על נכונות פרטי הדוח ואימות חתימתו ע"י עו"ד/רו"ח בנוסח המופיע בדוח, לפי העניין, תוך ציון שמו, מענו, תעודת זהות ומס' רשיונו. על נציג החברה למלא ולשלוח לרשם החברות בירושלים לכתובת: 28178 ירושלים 9128101.

מהי תאונת מס?

תאונת מס מתקיימת בשני מקרים עיקריים. ראשית, כאשר לא נערך תכנון מס, ותוצאת המס גבוהה יותר מאשר ניתן היה להגיע אליה בדרכי פעולה אחרות. שנית, כאשר בעת עריכת תכנון המס, לא נלקחו בחשבון כל השיקולים הקיימים, וכתוצאה מכך נבחרה דרך עתירת מס.

מה זה תכנון מס?

תכנון מס (או הימנעות ממס) הוא תכנון המהלכים העסקיים, תוך שימוש באמצעים חוקיים, לשם הפחתת חבות המס. בהינתן אפשרויות שונות לביצוע פעולה מסוימת אנו, רואי החשבון, משווים בין תוצאות המס של דרכי הפעולה השונות, וזאת במטרה לבחור את הדרך שתניב את התוצאות העסקיות הטובות ביותר, במיסוי הנמוך ביותר ובדרכים חוקיות בלבד.

אילו עוסקים רשאים לדווח על בסיס מזומן?

בעקבות תיקונים 41 ו- 42 לחוק מס ערך מוסף, הורחב מעגל העוסקים הזכאים לדווח למס ערך מוסף על מחזור עסקאותיהם על פי מועד התקבול בפועל ובגין הסכום שהתקבל (להלן – "בסיס מזומן"), בתוקף מיום 1.4.2012.

לנוחותכם, אנו מרכזים רשימה עדכנית של העוסקים הזכאים לדווח על בסיס מזומן למע"מ, כלהלן:

• נותני שירותים כגון: אולמות אירועים, בתי מלון, הובלות, מוסכים, השכרת רכב, שיפוצים ותיקוני בניינים, מסעדות, וכל נותן שירותים שמחזור עסקם לא כולל מע"מ הוא בסך של עד וכולל 15,000,000 ש"ח.
• בעלי מקצועות חופשיים כגון: עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, אדריכלים, יועצים, טכנאי שיניים, כלכלנים, עורך פטנטים ושמאים. ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר מועסקים.
ובנוסף, בעלי בתי ספר לנהיגה, בעלי בתי ספר, סוחר מקרקעין, סוחר רכב, עוסקים במתן אשראי, מכירת מנויים לעיתון או מופעים ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר מועסקים.
• יצרנים כגון: נגרים, מסגרנים, בתי מאפה, מפעלי ייצור, אשר מחזור עסקאותיהם כולל מע"מ הוא בסך של עד 1,950,000 ש"ח לשנה והם אינם מעסיקים יותר משישה עובדים. בסיס המזומן לגביהם מוגבל בתוקף עד ליום 31.3.2013.
• קמעונאים כגון: בעלי חנויות מכולת, אופנה, תכשיטים, מכר אביזרי רכב, כלי בית אשר מחזור עסקאותיהם כולל מע"מ הוא בסך של עד 1,950,000 ש"ח לשנה והם אינם מעסיקים יותר מארבעה עובדים.
• עוסק או מלכ"ר או מוסד כספי שקיבל שירות לפי תקנה 6א' לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 מאדם שאינו רשום כעוסק ועיקר הכנסתו ממשכורת, גמלה או קצבה (חשבונית עצמית).

בתיקון 42 לחוק מע"מ נוסף סעיף 47 (א1) לחוק הקובע כי אסור למשלם לדרוש חשבונית מס מעוסק המדווח על בסיס מזומן לפני מועד תשלום התמורה בפועל. הפרת הוראה זו מהווה עברה פלילית לפי סעיף 118 לחוק שעונשה מאסר שלושה חודשים או קנס בסך של 9,600 ש"ח.

כדאי לשים לב כי אין התאמה בהכרח בין הדיווח על בסיס מזומן למע"מ המתאפשר רק לעוסקים המפורטים מעלה לבין הדיווח על בסיס מזומן למס הכנסה. משום כך ייתכנו מצבים שבהם לא תהיה התאמה בין הדיווחים לצורכי מס הכנסה לעומת הדיווחים לצורכי מע"מ. לפיכך, מומלץ במקרים כאלה לערוך באופן שוטף התאמה בין הדיווח על מחזור ההכנסות למס הכנסה לבין אותו דיווח למס ערך מוסף.

האם כל אחד חייב רואה חשבון?

בעולם המודרני קיים צורך אמיתי ברואה חשבון לצורך ליווי עסקי ופיננסי יום יומי. שירותים אלה נדרשים לא רק ליזמים ולבעלי עסקים, אלא גם לשכירים ולבעלי נכסים. ניהול עצמאי של ראיית החשבון בעסק, עלולה לגרור טעויות שיכשילו את העסק, וזאת בשל חוסר ניסיון עסקי והבנה כלכלית ופיננסית מוגבלת. לפיכך, בחירה נבונה של משרד רואי חשבון חשובה ולעיתים אף קריטית להצלחתו של העסק. עם זאת, יש לציין כי על פי חוק עצמאים אינם מחויבים לשכור את שירותיו של רואה חשבון, והם יכולים להגיש את דוחותיהם לרשויות המס בעצמם, או באמצעות מנהלי חשבונות ו/או יועצי מס.

בעולם המודרני קיים צורך אמיתי ברואה חשבון לצורך ליווי עסקי ופיננסי יום יומי. שירותים אלה נדרשים לא רק ליזמים ולבעלי עסקים, אלא גם לשכירים ולבעלי נכסים. ניהול עצמאי של ראיית החשבון בעסק, עלולה לגרור טעויות שיכשילו את העסק, וזאת בשל חוסר ניסיון עסקי והבנה כלכלית ופיננסית מוגבלת. לפיכך, בחירה נבונה של משרד רואי חשבון חשובה ולעיתים אף קריטית להצלחתו של העסק. עם זאת, יש לציין כי על פי חוק עצמאים אינם מחויבים לשכור את שירותיו של רואה חשבון, והם יכולים להגיש את דוחותיהם לרשויות המס בעצמם, או באמצעות מנהלי חשבונות ו/או יועצי מס.

מתי עוסק פטור חייב להפוך לעוסק מורשה?

עוסק פטור מוגדר כעוסק שמחזור עסקאותיו בשנה אינו עולה על סכום מסוים (נכון לשנת 2018 הסכום הוא 99,003 ₪ לשנה). הסכום מתעדכן אחת לשנה על פי עליית מדד המחירים לצרכן. הגדרתו של מושג זה בחוק מס ערך מוסף (להלן מע"מ), נועדה להקל על אנשים לפעול כעצמאים, תוך הגמשת חלק מהבירוקרטיה הכרוכה בכך. בתיקון 23 לחוק מס ערך מוסף (1/7/2002), בוטלה הגדרתו של "עוסק זעיר" ו"עוסק זעיר פטור", וכיום הגדרת "עוסק פטור" מחליפה את הגדרת "עוסק זעיר פטור" שהייתה נהוגה בעבר. כלומר, ביום שבו מחזור העסקאות (ההכנסות) עובר את הסך של 99,003 ₪, יש לפנות למע"מ, להודיעם על כך ולהפוך מעוסק פטור לעוסק מורשה.

מתי כדאי להפוך מעוסק מורשה לחברה בע"מ?

על קצה המזלג, רווח של עצמאי-עוסק מורשה בהיקף של יותר מ- 20,000 ₪ בחודש בממוצע, בשנת 2018 יגרום למס גבוה יותר אצל היחיד מול החברה. במקרה זה, התארגנות במסגרת של חברה בע"מ הופכת לאופציה מיסויית כדאית.

יודגש כי מבחינה משפטית, לחברה בע"מ יתרון משמעותי בשל אחריותם המוגבלת של בעלי המניות. כלומר, במידה והחברה נקלעת לחובות ולקשיים כלכליים ומוגשות כנגדה תביעות, קיימת לבעלי המניות הגנה. במסגרת הגנה זאת, לא ניתן יהיה "לקחת" מהם את נכסיהם, אלא אם כן קיימת ערבות אישית, או שנעשו פעולות בחוסר תום לב.

בכל מקרה חובה להתייעץ עם רואה חשבון מומחה במיסים לפני פתיחת חברה והעברת פעילות העצמאי של היחיד אליה

מתי מדווחים למע"מ אם חל ה 15 לחודש ביום שבת?

דחיית מועד הדיווח והתשלום התקופתיים למס ערך מוסף (מע"מ)

אם חל ביום המנוחה השבועי של החייב בדיווח, לפי דתו

1.       לפי הוראות חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה, על הדוחות והתשלומים התקופתיים להשתלם בחמישה עשר לחודש. כל דוח ותשלום, לפי הדין החל עליו.

2.       על פי החוקים האמורים לא נקבע כי אם היום ה- 15 בחודש הוא יום המנוחה השבועי של החייב בדיווח ובתשלום, מועד התשלום יידחה ליום שלמחרת.

3.       יחד עם זאת, על מנת להקל על כל בני הדתות בארץ, הודיעה הנהלת רשות המיסים כבר באפריל 2010, כי אם היום ה- 15 בחודש חל ביום המנוחה השבועי של החייב בדיווח ובתשלום, לפי דתו, אזי הדיווח והתשלום יידחה ליום העסקים שבא לאחר יום המנוחה השבועי כאמור.

אילו עוסקים רשאים לדווח על בסיס מזומן?

בעקבות תיקונים 41 ו- 42 לחוק מס ערך מוסף, הורחב מעגל העוסקים הזכאים לדווח למס ערך מוסף על מחזור עסקאותיהם על פי מועד התקבול בפועל ובגין הסכום שהתקבל (להלן – "בסיס מזומן"), בתוקף מיום 1.4.2012.

לנוחותכם, אנו מרכזים רשימה עדכנית של העוסקים הזכאים לדווח על בסיס מזומן למע"מ, כלהלן:

• נותני שירותים כגון: אולמות אירועים, בתי מלון, הובלות, מוסכים, השכרת רכב, שיפוצים ותיקוני בניינים, מסעדות, וכל נותן שירותים שמחזור עסקם לא כולל מע"מ הוא בסך של עד וכולל 15,000,000 ש"ח.
• בעלי מקצועות חופשיים כגון: עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, אדריכלים, יועצים, טכנאי שיניים, כלכלנים, עורך פטנטים ושמאים. ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר מועסקים.
ובנוסף, בעלי בתי ספר לנהיגה, בעלי בתי ספר, סוחר מקרקעין, סוחר רכב, עוסקים במתן אשראי, מכירת מנויים לעיתון או מופעים ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר מועסקים.
• יצרנים כגון: נגרים, מסגרנים, בתי מאפה, מפעלי ייצור, אשר מחזור עסקאותיהם כולל מע"מ הוא בסך של עד 1,950,000 ש"ח לשנה והם אינם מעסיקים יותר משישה עובדים. בסיס המזומן לגביהם מוגבל בתוקף עד ליום 31.3.2013.
• קמעונאים כגון: בעלי חנויות מכולת, אופנה, תכשיטים, מכר אביזרי רכב, כלי בית אשר מחזור עסקאותיהם כולל מע"מ הוא בסך של עד 1,950,000 ש"ח לשנה והם אינם מעסיקים יותר מארבעה עובדים.
• עוסק או מלכ"ר או מוסד כספי שקיבל שירות לפי תקנה 6א' לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 מאדם שאינו רשום כעוסק ועיקר הכנסתו ממשכורת, גמלה או קצבה (חשבונית עצמית).

בתיקון 42 לחוק מע"מ נוסף סעיף 47 (א1) לחוק הקובע כי אסור למשלם לדרוש חשבונית מס מעוסק המדווח על בסיס מזומן לפני מועד תשלום התמורה בפועל. הפרת הוראה זו מהווה עברה פלילית לפי סעיף 118 לחוק שעונשה מאסר שלושה חודשים או קנס בסך של 9,600 ש"ח.

כדאי לשים לב כי אין התאמה בהכרח בין הדיווח על בסיס מזומן למע"מ המתאפשר רק לעוסקים המפורטים מעלה לבין הדיווח על בסיס מזומן למס הכנסה. משום כך ייתכנו מצבים שבהם לא תהיה התאמה בין הדיווחים לצורכי מס הכנסה לעומת הדיווחים לצורכי מע"מ. לפיכך, מומלץ במקרים כאלה לערוך באופן שוטף התאמה בין הדיווח על מחזור ההכנסות למס הכנסה לבין אותו דיווח למס ערך מוסף.

מהם כללי IFRS שכולם מדברים עליהם?

מדובר בתקני דיווח כספיים בינלאומיים (IFRS = International Financial Reporting Standard). התקנים הוגדרו כתקינה חשבונאית בינלאומית ע"י המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית, ה- IASB = International Accounting Standard Board, שמקום מושבו בלונדון, ושפועל בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופאי. המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אימץ תקינה זו, והכניס אותה לתוקף בישראל ביולי 2006. חובת הדיווח בהתאם לתקינה זאת חלה על חברות ציבוריות החל מהרבעון הראשון של שנת 2008. בקרוב, אמורה גם ארה"ב להכיל את תקני ה-  IFRS על החברות הציבוריות האמריקאיות. אימוץ זה של מערכת כללים אחידה מקל על יכולת ההשוואה בין ביצועי חברות בארצות השונות.